top of page

שתלים וכאב כרוני

סיבוכים בעקבות החדרת שתל דנטאלי הם לרוב לטווח קצר וכוללים כאב חריף מיד אחרי, נפיחות, שתף דם ולעיתים רחוקות שינוי קל בתחושה באיזור השתל או בשפתיים. לאחר מספר ימים ישנו שיפור משמעותי ולאחר כ-10 ימים בד״כ כל האזור רגוע ללא סימנים או סימפטומים הקשורים בהשתלה.

אחת הסכנות בהחדרת שתל דנטאלי היא פגיעה בעצב גדול הסמוך לאזור הניתוח. חשוב להדגיש שלמעשה בכל ניתוח יש פגיעה בעצבים היקפים קטנים - אם בחתך מברקמות הרקות או כתוצאה של הכנת העצם לקבל את השתל. למזלנו, ברוב מכריע של הניתוחים ההחלמה אינה כוללת סימנים של פגיעה עצבית לאורך זמן.

ישנה אפשרות, במיוחד עם נפגע עצב ראשי (גדול) באזור - עקב האנאטומיה השונה בלסתות בתופעה שכיחה יותר בלסת התחתונה. ביטוי מוקדם של פגיעה עצבית בעלת סיכון הינו תחושה שהאלחוש המקומי שניתן לניתוח לא עובר מעבר למספר שעות (מעבר לכ-4-6 שעות). יתכן שבשלב זה אין כאב משמעותי. בימים/שבועות לאחר מכן מתפתח שילוב של סימנים אפשריים כגון: המשך הרגשת הרדמה בשפה ובאופן סותר עיקצוץ, כאב (בד״כ שורף או חד) שלא מגיב לתרופות נוגדי כאב רגילול כמו אופטלגין, אקאמול ואדוויל. אלו הם סימנים לתסמונת כאב עיצבי לאחר טראומה. הפגיעה בעצב/ים יכולה להיות ישירה או עקיפה (ראו תרשימים מטה). השכיחות של הפרעה חושית לא כואבת לאחר השתלה דנטאלית הינה בסביבות 6%, ללא דיווח על כאב מתמשך.

כאב מתמשך עקב פגיעה עצבית כמתוארת מכונה בספרות הבינ״ל כ-Painful traumatic trigeminal neuropathy (PTTN) היא תופעה נדירה מאוד. השכיחות יורדת עם הזמן בעקבות רכישת מיומנות וידע ע״י מבצעי השתלים. ובכל זאת, כמו בכל ניתוח, תמיד קיימת סכנת לסיבוכיכם שונים. PTTN לאחר ההשתלה עשוי לפי נסיוני, להופיע בארבע קבוצות הקשורות ביניהן:

(1) פגיעה ברורה בעצב המתועדת לרוב ב-CT. בדרך כלל העצב האלבואולרי התחתון נפגע במהלך האוסטאוטומיה (קדיחת העצם) או במהלך הברגת השתל (ראו תרשימים מטה). אלו גורמות להפרעה תחושתית מיידית לאחר הניתוח (ותפוגת השפעת האלחוש) שמתבטא באיבר המטרה של העצב שבדוגמת הלסת התחתונה הינו השפה התחתונה.


(2) חולים ללא היסטוריה של פגיעה תוך ניתוחית וללא עדות לכך שהשתל עצמו גורם לנזק, אצלם השתל נמצא בסמיכות לגזע עצבי גדוך.

(3) כאב מתמשך הקשור לשתלים שאינם בסביבת עצב גדול (רוב השתלים ממוקמים בלסת העליונה). יתכן והכאב מופיע עקב פגיעה ישירה בענפי עצב קטנים ודלקת (בדרך כלל תפקוד תחושתי שלם).

 

(4) חולים עם סיבוכים ברורים הקשורים לשתל ומאופיינים במהלך טוב לאחר הניתוח (השתל נקלט היטב ויציב).

תחילת הכאב מתרכש כאשר מעמיסים את השתלים, לרוב בהרכבת כתר/גשר זמני. במקביל מופיעה "רגישות יתר" לגירויים מכניים (לעיסה, צחצוח) המלווה באחוזים נמוכים יותר בתגובה ״לא נעימה״ לגירויים תרמיים. בחלק מהמקרים הכאב מופיע בהעמסת השתלים ונעלם בעת ביטול העומס בעוד שבאחרים נראה שההעמסה מעוררת כאב שנמשך לאחר מכן ללא קשר להעמסה או לסוג השיקום.

 

נזק עצבי מוכח: להוציא שתלים?

אין עבודות מבוקרות על כך. הניסיון הקליני המתצטבר מצביע שיש להוציא את השתל/ים הפוגע/ים תוך 48 שעות אחרת הנזק, לרוב בלטי הפיך. לאחר זמן ממושך אין הוכחות שהוצאת שתלים מעורבים תביא להקלה כלשהי. כנגד הניתוח להוצאת שתלים שיציבים והתחברו לעצם יכול לגרום נזק ריקמתי ופגיעה מתפקוד מערכת הלעיסה.

כל מקרה שונה... ויש לשקול את תכנית הטיפול באופן פרטני תוך התחשבות במספר גורמים, במיוחד העדפת המטופל!

ממליץ לעיין בשני המקרים שאני מציג מטה המדגימים את הגישה המדעית שמתואמת להעדפות של המטופלים.

צורות נזק אפשריים במהלך הכנת מקום לשתל

                                                         נזק ישיר מהמקדח

דמם לתוך חלל העצב                כניסה גסה לתוך חלל העצב           כניסה חלקית לתוך חלל העצב   

                                      נזק בלתי-ישיר מהמקדח

דימום בתוך הלסת ובתוך חלל העצב                    דימום בתוך הלסת ובתוך

     שניהם גורמים לנזק עקב השפעות דלקת והשפעה ישירה ממרכיבי דם

Based on figures by Dr T. Renton, Kings College, London, UK. 

צורות נזק אפשריים במהלך הברגת השתל

                                                         נזק ישיר משתלים

קירבת יתר לחלל העצב                 כניסה גסה לתוך חלל העצב           כניסה חלקית לתוך חלל העצב   

                                                         נזק ישיר משתלים

כניסה חלקית לתוך חלל העצב עם דימום

כניסה חלקית עם החדרת חתיכות עצם לתוך חלל העצב

כניסה לתוך חלל העצב ומעיכת העצב

Based on figures by Dr T. Renton, Kings College, London, UK. 

מקרה 1: מופיעה 24 שעות לאחר ביצוע שתלים בלסת תחתונה משמאל

ביצוע צילום פשוט של השתלים ניתן לביצוע במרפאה. תקרת חלל העצב מסומן בקו אדום וניתל להבחין בפריצתו ע״י השתל האחורי שמסומן בחץ צהוב

שמאל

ימין

גברת בת 58. הופנתה 24 שעות לאחר ביצוע שתלים עם תלונה ש״ההרדמה לא עברה מאז הניתוח״!. בבדיקה עם מכשיר חד (סיכה) ניתן למפות ולסמן את האזור הפגוע. הפיזור של הפגיעה בתחושה מחשיד לטראומה לעצב הדנטואלבואלרי תחתון.

שמאל

לאחר האבחנה הראשונית הופנתה לביצוע CBCT (בעל קרינה נמוכה) של האזור. בחתכים בתמונה משמאל תקראת חלל העצב מסומן בנקודה אדומה - מאשר טראומה מסוג מעיכה של העצב.

טופלה מייד בסטרוידים לשבוע להקטנת הדלקת והוצע להוציא את השתל מיד. המטופלת סירבה והייתה מוכנה לאי וודאות הכרוכה בטיפול תרופתי והשארת השתל. העדיפה את האפשרות לשיקום האזור ויכולת לעיסה.

בהמשך פיתחה מעט כאב שורף שטופל בתרופה בשם ״אלטרולת״. לאחר שנה היית החלמה של התחושה וללא כאב. הצלחה שלא מובינת מאליה ואינה ניתנת לקביעה מראש.

מקרה 2: מופיעה שנה לאחר ביצוע שתלים בלסת תחתונה משמאל

שמאל

ימין

עקב ריבוי שתלים בוצע צילום פנורמי.  של השתלים ניתן לביצוע במרפאה. תקרת חלל העצב מסומן בקו אדום וניתל להבחין בפריצתו ע״י השתל האחורי שמסומן בחץ צהוב

שמאל

ימין

גברת בת 63. הופנתה שנה לאחר ביצוע שתלים עם תלונה של כאב שורף עם רגישות למגע בשפה שמלווים הרדמה באזור שהחלה מיד אחרי ביצוע שתלים. בבדיקה עם מכשיר חד (סיכה) ניתן למפות ולסמן את האזור הפגוע. הפיזור של הפגיעה בתחושה, כמו במקרה הקודם, מחשיד לטראומה לעצב הדנטואלבואלרי תחתון.

לאחר האבחנה הראשונית הופנתה לביצוע CBCT (בעל קרינה נמוכה) של האזור. בחתך בתמונה מעל ניתן לראות שהשתל חדר דרך חלל העצב ומגיע לתחתית הלסת. המצב היה זהה בשתלים הסמוכים באזור לסת התחתונה משמאל חלל העצב מסומן בנקודה אדומה - מאשר טראומה מסוג מעיכה של העצב.

בשלב זה אין מקום לסטרוידים ולא להוצאת השתלים. הגברת טופלה בפרוטוקול תרופתי המקובל לכאב נוירופטי (עצבי) באבחנה של PTTN.

המטופלת ביקשה שנוציא את השתלים כאשר החוות דעת שלי הייתה כנגד. גם הפניתי אותה למומחה בכירורגיה פה ולסת שהסכים. למרות זאת המטופלת מצאה רופא שהיוציא את השתלים.

התוצאה? הכאב החריף ויכולת התפקוד במערכת הלעיסה נפגע משמעותית - ראו צילום פנורמי מטה.

צילום פנורמי לאחר הוצאת השתלים - צד שמאל, המחוסר שיניים תחתונות, אינו מאפשר לעיסה מאוזנת.

bottom of page